<h1>תשובות חכמי פרובינציא דיני הלואה וערב סימן כ"ז</h1>
<h2>דף מא.</h2>
הא דאמר רבא [ב"ב מ"ד ע"ב] עשה עבדו אפותיקי ומכרו ב"ח גובה ממנו, אפי' במלוה על פה קאמ', דהא מדמינן הכא שור תם שהזיק לעבד שעשאו אפותיקי, והכא בשלא עמד בדין קאמרי' שחוזר וגובהו, אלמ' בעבד כי האי גוונא נמי קאמרי' דב"ח גובה ממנו, ולא תקשי לך הא מלוה על פה אינה גובה מן הלקוחות ואפי' מן הקרקע [שם קע"ה ע"ב], דהתם בשלא עשאו אפותיקי אלא אחריות סתם, אבל היכא דעשאו אפותיקי גובה אע"ף שמכרו, דכיון דעשאו אפותיקי קלא אית ליה והוה כמלוה בשטר לגבי דהאי ארעא, ונראה לי דווקא שאמ' לא יהא לך פרעון אלא מזו דומיא דשור תם, אבל אפותיקי סתם לא, תדע שהרי אמרו [גיטין מ"א ע"א] בין ששטפה נהר בין שמכרה גובה משאר נכסים, הלכך כי ליכא שאר נכסים במלוה על פה לא מפיק לה מידא דלוקח, אבל בלא יהא לך פרעון אלא מזו כיון דאי שטפה נהר לא גבי משאר נכסים אלמא כמכור דאמי, הילכך אפי' במלוה על פה נמי מפיק ליה מידא דלוקח, והא דאמ' רבא עשה שורו אפותיקי ומכרו אין ב"ח גובה ממנו, אפי' במלוה בשטר קאמר, ואי אמרת כיון דמלוה בשטר הוא הא אית ליה קלא, נהי דלמלוה אית ליה קלא אבל לאפותיקי דשור לית ליה קלא דלהוי ההוא שור אפותיקי לפי שאין שור ניכר בשמו כמו שהעבד ניכר בשמו, וכמו שהקרקע ניכר במצרניו, הילכך לגבי דההוא שור כמלוה על פה דאמי, והא מילתא נפקא לן מההיא שמעת' דחזקת הבתים [ב"ב מ"ד ע"א], מכר לו פרה מכר לו טלית מעיד לו עליה שאינו מעמידה בפני בעל חובו, ואמרי' לא מבעיא בסתמ' דלא משתעבדא ליה אלא אפי' באפותיקי נמי לא משתעבדא ליה דאמ' רבא עשה שורו אפותיקי ומכרו אין ב"ח גובה ממנו, ואקשי' ודילמא מטלטלי אגב מקרקעי אקני ליה כו', ושנינן במסקנא כגון דאמרי עדים דלא הויא ליה ארעא מעולם, שמעינן מהכא דאפי' מלוה בשטר ועביד ליה מטלטלי אפותיקי גמור והדר זבינינהו לא מפיק להו מידא דלוקח אלא היכא דאקנינהו ניהליה אגב ארעא, שמע מינה.
